ארגון שמאל לניניסטי-מרקסיסטי שהתפלג (פברואר 1969) מארגון "החזית העממית" בראשותו של ג'ורג' חבש, על-רקע חילוקי דעות אישיים ואידיאולוגים בינו לבין נאיף חואתמה (נוצרי שמוצאו מירדן) העומד בראש החז"ד מאז הקמתו ועד היום.
ארגון החז"ד שהתנגד לקו המדיני שהוביל ערפאת ב-אש"פ, היה חבר ב"חזית הסירוב": מסגרת שהקימו הפלגים הפלסטיניים המתנגדים להסכמים עם ישראל, אך במהלך השנים גברו בתוכו הקולות הקוראים להתאמת עמדות הארגון להתפתחויות בזירה בפלסטינית בעקבות "הסכמי אוסלו". במסגרת זו הכריז החז"ד על נכונותו (מאי 1998) להשתלב בהסדר הקבע על בסיס החלטות האו"ם בסוגיה הפלסטינית.
הקו המתון הנ"ל לא היה מקובל על כלל פעילי הארגון ובעקבות חילוקי דעות על רקע זה פרשו (1990) המתונים, בראשותו של יאסר עבד רבו, סגנו של חואתמה, אשר הקים ב-1994 את פיד"א ("האיחוד הדמוקרטי הפלסטיני"), הקרובה בעמדותיה ל-פת"ח ואשר השתלבה ב"רשות".
ניצני התמתנות ניכרו גם בחואתמה עצמו, אשר אף ביקש אישור להיכנס לשטחי "הרשות" ועורר עליו את כעסם של ארגוני האופוזיציה, והן של חלק מפעילי הארגון בעקבות לחיצת היד המתוקשרת עם הנשיא ויצמן במהלך הלווייתו של המלך חוסין (8 פברואר 1999).
באשר לפיגועי הטרור – החז"ד בלט בפיגועים שביצע בשנות ה-70 של המאה העשרים, ביניהם: פיגוע מעלות (1974), חדירות במגשימים ובבית שאן ופיצוץ עגלת תופת ברחוב יפו בירושלים (1975).
במהלך ההתקוממות השנייה (החל מספטמבר 2000) ביצעו פעילי הארגון פיגועים בעיקר ברצועת עזה, וזאת במתווה של  ירי נק"ל, חדירה ליישובים ולמוצבים, הנחת מטעני חבלה וירי של רקטות ופצצות מרגמה. רוב הפיגועים בוצעו בשיתוף פעולה עם פעילים של ארגוני טרור אחרים.