מאפייני גל ההסלמה הנוכחי - אוקטובר 2015

ניתוח מאפייני הפיגועים בגל זה מצביע על "הפרופיל המסורתי" של המפגע הבודד: צעיר, רווק, ללא שיוך ארגוני, ו/או פעילות ביטחונית קודמת. להלן ניתוח המבוסס על כ-60 פיגועים משמעותיים, שבוצעו במהלך התקופה הנסקרת.

ניתוח המאפיינים

הצעירים, הפועלים במסגרת גל ההסלמה הנוכחי, חולקים מספר מאפיינים משותפים, ביניהם:

• היעדר מסגרת פוליטית-ארגונית ברורה, תכנית פעולה רעיונית סדורה, או הנהגה מאורגנת, המובילה את המחאה.
• המוטיבציה לפעולה, המבוססת על תחושות קיפוח לאומי, כלכלי, ואישי, לרבות מגדרי (7 נשים), וכן מבעיות אישיות-נפשיות. עבור חלק מהמפגעים הפיגוע מאפשר בריחה ממציאות מייאשת, שלתפיסתם לא ניתן לשנותה.
• שאיבת השראה מההסתה ברשתות החברתיות, לרבות הסתה מצד בכירים ברשות הפלסטינית.
• שימוש באפקט החקיינות, המאפיין את העולם הרשתי.

מאפיינים נוספים:

91% מהמפגעים הם גברים (רק 7 נשים), 86% מהמפגעים הם רווקים (10 נשואים, 1 גרושה), 82% הם בגילאים של 25-16 (שאר הגילאים: הצעירים יותר - אחד בן 13; אחד בן 14; 3 בני 15, והמבוגרים יותר: 3 בני 26; אחד בן 28; 2 בני 29; אחת בת 31; 2 בני 33).

כ-72% מהמפגעים הם תושבי איו"ש: 58% הם מאזור יהודה (34 מאזור חברון-יתיר; 8 מאזור רמאללה-בנימין; 4 מאזור בית לחם), ואילו 14% הם מאזור השומרון (4 משכם, 3 מאזור ג'נין, 2 מאזור בקעות ו-2 מאזור דותן).

23% מהמפגעים הם תושבי מזרח ירושלים (בעלי תעודת זהות כחולה, במעמד של תושב). רק 5% מהמפגעים הם מקרב ערביי ישראל.

38% מהפיגועים בוצעו בירושלים ובתחומי "הקו הירוק", מתוכם 62% מפיגועים אלה בירושלים, לעומת 38% בתחומי ישראל (2 פיגועים בעפולה; 2 ברעננה; ופיגוע אחד בפתח תקווה, תל אביב, גן שמואל, קריית גת, אילת, ראשון לציון, בית שמש ובאר שבע).

67% מהפיגועים (39 פיגועים ו-17 ניסיונות פיגוע) הם במתווה של פיגוע דקירה. המתווים האחרים הם: ירי - 18; דריסה – 4; דקירה וירי – 2; דריסה ודקירה – 2; הצתת בלון גז -1; מטען-1.

ב-22% מהפיגועים נרשמו פצועים באורח קל בלבד, וב-21% לא נרשמו פגיעות כלל. ב-17% מהפיגועים נרשמו פצועים באורח בינוני.

פירוט פיגועים משמעותיים (בהם נרשמו הרוגים או פצועים באורח בינוני-קשה):

• 3 אוקטובר – פיגוע דקירה וחטיפת אקדח בעיר העתיקה בירושלים. 2 הרוגים, פצועה קשה ופצוע קל. המפגע, בן 19, תושב צורדא/ אזור בנימין.
• 8 אוקטובר – פיגוע דקירה בש"ג של קריית ארבע. פצוע באורח קשה. המפגע נמלט מהזירה.
• 11 אוקטובר – פיגוע דריסה ודקירה בגן שמואל. פצועה באורח קשה ופצועה באורח בינוני, ו-2 פצועים קל. המפגע, בן 20, תושב אום אלפחם.
• 12 אוקטובר – פיגוע דקירה בשכונת פסגת זאב בירושלים. 2 ילדים נפצעו באורח אנוש ובאורח קשה. המפגעים, בני 13 ו-15, תושבי בית חנינא, בצפון ירושלים.
• 13 אוקטובר – פיגוע ירי ודקירה באוטובוס בשכונת ארמון הנציב בירושלים. 3 הרוגים ו-2 פצועים. המפגעים בני 21 ו-23 תושבי שכונת ג'בל מכבר הסמוכה.
• 13 אוקטובר – פיגוע דריסה ודקירה ברחוב מלכי ישראל בירושלים. הרוג ו-2 פצועים קשה. המפגע, בן 33 נשוי ואב ל-3, תושב ג'בל מכבר בירושלים, הינו בן דודם של מבצעי פיגוע הירי בבית כנסת בשכונת הר נוף בירושלים (18 נובמבר 2014), בו נהרגו 6 ישראלים.
• 14 אוקטובר – פיגוע דקירה בתחנה המרכזית בירושלים. אזרחית נפצעה באורח בינוני-קשה. המפגע, בן 23, תושב ראס אלעאמוד בירושלים.
• 15 אוקטובר – פיגוע דקירה בחברון. חייל נפצע באורח בינוני-קשה. המפגע, בן 26, תושב אזור חברון, התחזה לצלם עיתונות.
• 18 אוקטובר – פיגוע ירי בתחנה המרכזית בבאר שבע. חייל הרוג וכ-30 פצועים. בנוסף, אזרח אריתריאי, שנחשב בטעות למפגע, נהרג אף הוא. המפגע, ערבי ישראלי, בן 21, תושב חורא/נגב, הגיע חמוש בסכין ובאקדח, ירה בחייל, חטף את נשקו ופתח בירי לעבר נוספים.
• 20 אוקטובר – פיגוע דריסה בצומת גוש עציון. חייל ואזרח נפצעו באורח בינוני. המפגע, בן 24 תושב אזור חברון.
• 21 אוקטובר – פיגוע דקירה בירושלים. חיילת נפצעה באורח קשה. המפגע, בן 22, תושב עיזריה, בעוטף ירושלים (גאוגרפית נחשב לאזור בית לחם/יהודה).
• 25 אוקטובר – פיגוע דקירה בצומת אריאל. חייל נפצע באורח קשה. המפגע, בן 26, תושב ביתא בשומרון.
• 26 אוקטובר – פיגוע דקירה בבית ענון/ אזור חברון. חייל נפצע באורח קשה. המפגע, בן 23, תושב סעיר (אזור יתיר).
• 28 אוקטובר – פיגוע בצומת גוש עציון. אזרחית נפצעה באורח בינוני. המפגע, בן 26, תושב חברון.
• 30 אוקטובר – פיגוע דקירה ברכבת הקלה בירושלים, סמוך לגבעת התחמושת. 2 אזרחים נפצעו, האחד בינוני והשני קל. המפגע, בן 23, תושב כפר עקב, מצפון לירושלים (בעל תעודת זהות כחולה – תושב).

סיכום

ככלל, פעילותם של אותם צעירים פלסטינים, המחוללים את גל הטרור הנוכחי, אינה מאורגנת וממוסדת, אלא נושאת אופי ספונטני ועממי. ראשיתה, הסתה והפצת שמועות השקריות על ניסיון ישראלי לפגוע במסגד אלאקצא, המספקות אף הם מניע מידי, דתי-סימבולי, ומנתבים את המחאה האלימה והטרור לכיוונה של מדינת ישראל.

הצעירים "חיים ברשת", וניזונים מהמידע המועבר באינטרנט, המאדיר את הטיעון הפלסטיני, לפיו המפגעים הם קורבנות של "התוקפנות הישראלית, וכי למעשה הם "הוצאו להורג". כמו כן קיימת גם דינמיקה פנימית המזינה את עצמה (פיגוע-מות המפגע-נקמה על מותו).