סקירה בנושא השימוש שעושה חמא"ס בתווך התת-קרקעי ברצועה

<div></div>


מנהרה - צילום - דו"צ

השימוש שעושה חמא"ס בתווך התת-קרקעי ברצועה
1. אדמתה החולית של רצועת עזה, המאפשרת לחפור מנהרות בקלות יחסית, הפכה את השימוש בתווך התת-קרקעי בידי ארגוני הטרור שם, ובראשם חמא"ס, לכלי מרכזי בהפעלת טרור נגד ישראל.

 

2. השימוש במנהרות ברצועה החל במהלך "אינתיפאדת אלאקצא" (החל מסוף ספטמבר 2000 ) נמשך גם לאחר יישום "תכנית ההתנתקות" ויציאת צה"ל מהרצועה (ספטמבר 2005 ), והתרחב עד מאוד לאחר השתלטות חמא"ס על הרצועה (יוני 2007).

 

3. בשנים הראשונות של האינתיפאדה ועד ל"התנתקות" נחפרו בעיקר מנהרות תופת, ששימשו את ארגוני הטרור לביצוע פיגועי חדירה ולפיצוץ מוצבים, בניסיון לפגוע בכוחות צה"ל ששהו ברצועה. בין הפיגועים המרכזיים באמצעות מנהרות יוזכרו:

א. פיצוץ מטען מתחת למוצב "טרמית" בגבול ישראל-מצרים ( 26 ספטמבר 2001 ). כתוצאה מהפיצוץ קרס החלק הצפוני של המוצב. 3 חיילי צה"ל נפצעו.
ב. פיצוץ מוצב "האורחן" במרכז הרצועה ( 27 יוני 2004 ). כתוצאה מהפיצוץ קרס מבנה המוצב. חייל צה"ל נהרג ו 7- אחרים נפצעו.
ג. פיצוץ מנהרת תופת מתחת למוצב ה-J.V.T הסמוך ל"מעבר רפיח", פיצוץ בו   נהרגו 5 חיילי צה"ל נהרגו ו-6 נוספים נפצעו (דצמבר 2004).

 

4. לאחר "ההתנתקות" ויציאת צה"ל מהרצועה המשיכו ארגוני הטרור לראות במנהרות כלי מרכזי לעקוף את מכשלת הגדר המקיפה את רצועת עזה, ומקשה על החדירה לתחומי ישראל. הפיגוע הבולט ביותר במתווה זה הוא הפיגוע סמוך לכרם שלום (יוני 2006 ), במהלכו נחטף החייל הישראלי גלעד שליט לרצועה. בפיגוע זה נהרגו 2 חיילים ונפצעו 4.

 

5. לצד ביצוע פיגועים, התמקד השימוש במנהרות במאמץ של כלל הפלגים להתעצמות צבאית ולבניין הכוח, ובכלל זאת לשיפור ולשדרוג מערך הנשק תלול המסלול (רקטות ופצצות מרגמה) שהופעל נגד ישראל מהרצועה. לצורך זה נזקקו ארגוני הטרור וכן חמא"ס לאספקה קבועה של חומרי נפץ, ששימשו לייצור רקטות ומטענים. על רקע זה, קמה ברצועה "תעשייה" שלמה של מנהרות שנחפרו בגבול הרצועה עם מצרים, ודרכן הוברחו בכל שנה (מאז "ההתנתקות" אלפי קילוגרמים של חומרי נפץ, אמל"ח תיקני, כדוגמת רקטות "הגראד", שנורו באמצע שנת 2008 לכיוון אשקלון ונתיבות, וכן מאות פצצות מטולי נ"ט (נגד טנקים), המשמים ללחימה נגד כוחות צה"ל במעטפת הרצועה.

 

6. בעקבות השתלטות חמא"ס על הרצועה (יוני 2007 ) וסגירת המעברים התרחב השימוש במנהרות ההברחה גם לצרכים נוספים. חמא"ס – שהעבירה לידיה את השליטה במערך זה של מנהרות – עשתה בהן שימוש גם להכנסת כספים לרצועה, כדי לאפשר לה לשמר את שרידותה בשלטון, וכן למעבר פעילים מהרצועה ואליה. כך, באמצעות המנהרות יצאו פעילים של חמא"ס לאימונים צבאיים ב-חו"ל, בעיקר בסוריה ובאיראן.

 

7. בהיעדר נוכחות ישראלית ברצועה ומיעוט פעילות סיכול מצדה, שידרגה חמא"ס, שכאמור, הפכה לאחר השתלטותה על הרצועה, לכוח הריבוני הבלעדי שם – את יכולותיה בתחום זה. זאת, כאשר פעיליה מנצלים את חופש התמרון בשימוש במבנים ובשטחים, להרחבת מערך המנהרות, ולא רק בגבול הרצועה – מצרים.

 

8. לתפיסתה של חמא"ס התמודדות צבאית עתידית עם כוחות צה"ל הפכה להיות ודאית, לפיכך היא החלה להיערך לכך. לנגד עיניה עמד מודל "החזבאללה" בדרום לבנון, שבראייתה, הוכיח את יעילותו במהלך הלחימה עם כוחות צה"ל במלחמת לבנון השנייה (יולי-אוגוסט 2006).

 

9. אך חמא"ס לא הסתפקה בחיקוי מודל "החזבאללה" אלא היא הרחיבה את השימוש בתווך התת-קרקעי. וכך, לצד בניית אתרי שיגור תת קרקעיים, כדוגמת שמורות הטבע של "חזבאללה" בדרום לבנון, נבנתה ברצועה מערכת בונקרים, המשמשים למסתור, אחסון אמל"ח וחדרי חמ"ל ופיקוד, וכן מערך מסועף של מנהרות קשר בינם לבין עמדות, מוצבים, מסגדים, מחנות אימונים ואתרי שיגור רקטות. המאמץ לבניית המערך הנ"ל נמצא בעיצומו, כאשר פעילי חמא"ס מנצלים את תקופת השקט היחסי של ה"הרגעה" גם לשם כך.

 

10 . לצד זאת, במהלך 3 השנים האחרונות סיכלו צה"ל ו-שב"כ עשרות מנהרות בציר פילדלפי (ציר עזה-סיני) ואף מספר מנהרות בציר הוברס (רצועה-ישראל), ובכך מנעו הברחות אמל"ח לרצועה ופיגועי תופת בישראל.

 

11 . דוגמה בולטת לכך, היא המנהרה שסוכלה באוגוסט 2006 , ואשר כוונה לעבר מעבר קרני. מתכנני הפיגוע התכוונו להניח במנהרה – עם סיום חפירתה – עשרות מטעני נפץ רבי עוצמה, שהיו אמורים להתפוצץ תחת מבנה המנהלה של צה"ל במעבר קרני.

 

12 . בנוסף, בליל 5-4 נובמבר  2008, בוצעה פעילות נקודתית של השב"כ וצה"ל כנגד מנהרה מוכנה לפעולה, אשר נועדה לשמש לביצוע פיגוע גדול בשטח ישראל.