ניצול האחמ"ש והשפעת ההסתה ב"רחוב הפלסטיני" על מפגעים בעלי בעיות אישיות

בתחילת חודש מרס 2016, בוצעו בירושלים שני פיגועי ירי, האחד (ב-8 במרס) ברחוב צלאח א-דין, במהלכו נפצעו שני שוטרים, באורח קשה ובינוני, והשני, למחרת היום (ב-9 במרס), ללא נפגעים. הפיגוע השני, שבוצע בידי שני מפגעים פלסטינים, תושבי כפר עקב, שמצפון מזרח לירושלים, נפרש על פני שלוש זירות שונות בירושלים: צומת רמות, צומת פסגת זאב וכיכר צה"ל.


 

בשני הפיגועים, שבוצעו בסמיכות, בלטה העובדה, כי מבצעיהם הפלסטינים שהו בישראל בעקבות תהליך איחוד משפחות, המעניק היתרי שהייה בישראל או תושבות, לפלסטינים, בעלי קשרי משפחה לתושבים ישראלים.

 

בכליו של המפגע, שביצע את הפיגוע ברחוב צלאח א-דין, אותרו מסמכי בקשת איחוד המשפחות של בני משפחתו, המתגוררים בהיתר בשכונת עיסאוויה בירושלים. המפגע עצמו, פואד תמימי, יליד 1994, במוצאו מהכפר ג'דירה באזור בנימין, בעל תעודת זהות פלסטינית, התגורר בעיסאוויה כשוהה בלתי חוקי (שב"ח).

 

גם אחד מהמפגעים, שביצעו את הפיגוע השני (9.3), עבד אלמאלכ חרוב, יליד 1997, תושב כפר עקב, הינו תושב ישראל, לאחר שמשפחתו קיבלה מעמד זה במסגרת הליך איחוד משפחות.

 

תהליך איחוד המשפחות, שיסודו בטעמים הומניטאריים, מאפשר לפלסטינים בעלי קשרי משפחה לתושבים ישראלים, כדוגמת פואד תמימי ועבד אלמאלכ חרוב, להיכנס לישראל באין מפריע, ולאחרונה בלט, שמספר פיגועים בישראל בוצעו על ידי מקבלי מעמד זה.

 

לצד זאת, יצוין, כי בעיות אישיות עולות לאחרונה כמניע חוזר בקרב מפגעים. כך, המפגע פואד תמימי לא היה מזוהה עם ארגון טרור, ואף לא היה מעורב בפעילות טרור בעבר, אך היה מוכר כגנב וכנרקומן. בדומה לכך, מבצעת ניסיון הדקירה בעיר העתיקה (8 במרס) פדוה אבו טיר, תושבת אום טובא/ירושלים, ילידת 1995, אם ל-5, סבלה מדיכאון מתמשך, כך התברר לאחר הפיגוע.

 

פיגועים רבים, אשר אירעו בתקופה האחרונה, מתבצעים על רקע הסתה פרועה, שמקורה ברשות הפלסטינית ובארגוני הטרור וזו, מתברר, משפיעה גם על בעלי בעיות אישיות, כפואד תמימי ופדוה אבו טיר הנ"ל, ודוחפת אותם לבצע פיגועי טרור.