חמאס – הגברת פעילות הטרור מול ישראל לצד המשך התעצמות

<div>סבב ההסלמה הנוכחי בדרום, במהלכו שוגרו מרצועת עזה לעבר ישראל למעלה מ-170 רקטות ופצצות מרגמה ב-3 ימים (12-10 נובמבר 2012), משקף מגמה של שלטון חמאס ברצועה לאמץ תפיסה התקפית יותר מול ישראל.</div>


גידול בפעילות הצבאית של חמאס אל מול ישראל

מגמה זו באה לידי ביטוי בהיקף הירי מנשק תלול מסלול, בדגש על רקטות, המכוון כלפי ישראל בשנה האחרונה. כך, בעוד שבשנת 2011 כולה שוגרו מהרצועה לעבר ישראל 663 מטחים של נשק תלול מסלול (419 רקטות, ו-244 פצצות מרגמה), הרי שבעשרת החודשים הראשונים של שנת 2012, ועוד לפני הסבב הנוכחי (שהחל ב-10 נובמבר 2012) שוגרו לעבר ישראל 742 מטחים: 601 רקטות ו-141 פצצות מרגמה (הנתונים נכונים ל-30 אוקטובר 2012).

העלייה בהיקף הירי לעבר ישראל בולטת במיוחד במספר שיגורי הרקטות, כאשר חלקן הן רקטות תקניות (כדוגמת "גראד") ובעלות טווח גדול, המאיימות על העורף הישראלי. בפועל, מדובר בעלייה של 43% במספר הרקטות ששוגרו לעבר ישראל, וזאת כאמור במהלך עשרה חודשים.

שיגורי רקטות ופצצות מרגמה מהרצועה בהשוואה בין השנים

סבבי הסלמה ורגיעה משרתים את האינטרס של חמאס

ככלל, האינטרס העליון של חמאס הוא שימור יציבתו ולכן חושש מסבב אלימות, שיביא לפעילות צבאית ישראלית נרחבת ברצועה.

עם זאת, מזה זמן אנו מזהים מגמה ברורה של התחזקות בביטחונו העצמי של חמאס, ונחישות מצדו לשנות את כללי המשחק סביב פעילות צה"ל באזור הרצועה, הבאים לידי ביטוי בניסיונו ליצר עימות מבוקר.

על רקע זה בוחר חמאס בגישה של "עימות מבוקר", תוך ניהול סבבי הסלמה אינטנסיביים אך קצרים, לאחריהם נשמר "שקט יחסי", הכולל היקף מוגבל של ירי רקטות לעבר ישראל (בודדות ועד עשרות בלבד). במהלך 2012 התקיימו מספר סבבים של הסלמה, במהלכם שוגרו מהרצועה לעבר ישראל מאות רקטות: בחודש מרס (173 שיגורים), בחודש יוני (197 שיגורים) ובחודש אוקטובר (116 שיגורים).

שיגורי רקטות מהרצועה לעבר ישראל במהלך 2012  בחתך חודשי

סבבי הלחימה מול ישראל משרתים את חמאס באופנים הבאים:

  • שימור תדמיתו של חמאס כמוביל "הג'יהאד" והמאבק המזוין נגד ישראל. באופן זה, כאשר חמאס משתתף בסבבי ההסלמה ומאפשר לארגוני הטרור האחרים ברצועה לעשות כן, הוא סותר טענות מבית, בעיקר מצד פעילי הזרוע הצבאית שלו, ומחוץ, לרבות מצד תומכי הארגונים הרדיקליים ברצועה, וההתארגנויות הצבאיות, המזוהות עם זרם "הג'יהאד העולמי" ו"אלקאעדה", להתמתנות של חמאס כלפי ישראל מאז עלייתו לשלטון ברצועה.
  • ניצול תקופות הרגיעה בין הסבבים להתעצמות ובניין הכוח. מבחינה זו, חמאס זקוק לשקט היחסי, לא רק כדי לשמר את יציבות שלטונו בעזה, אלא גם כדי להמשיך, באין מפריע, בהתעצמות. התעצמות זו כוללת שמירה על שגרת אימונים של "צבא חמאס", פיתוח אמצעי לחימה, לרבות שדרוג ושיפור רקטות מייצור מקומי, ובניית מחפורות לאחסנה ושיגור של רקטות לעבר ישראל. מכפיל כוח רציני, עבורו זקוק חמאס לתקופות של שקט, הוא "תעשיית" הברחות אמצעי לחימה לרצועה. מדובר בהברחות של אמל"ח איכותי ותקני, שמקורו באיראן ובלוב, ואשר עשוי, להוות, בראיית חמאס, כנשק "שובר שוויון" בעימות עתידי מול ישראל.
  • ויסות לחצים פנימיים לצורך שמירת הלכידות הפנימית בתוך חמאס.

יצוין, כי הטלטלה האזורית, ובמיוחד נפילת השלטון בלוב והחלפת המשטר במצרים, משחקים לטובתו של חמאס, המנצל את מרחב סיני כתווך להעברת אמל"ח מלוב וסודאן, וכן כזירה לביצוע פיגועים נגד ישראל, תוך הרחקת "טביעת האצבע" שלו והאחריות הישירה של הרצועה.

סיכום
בתקופה האחרונה מנסה חמאס להשתית משוואה חדשה של מאזן הרתעה מול ישראל. הטקטיקה בה בחר חמאס לפעול ליישום משוואה זו היא הגברת הפעילות הצבאית נגד ישראל מחד, אך בלא להגיע לעימות נרחב וכולל מולה מאידך. שיטה זו של "הליכה על הסף" הניבה בשנה האחרונה מספר סבבי הסלמה אינטנסיביים אך קצרים, לאחריהם פונה חמאס לריסון והרגעת השטח, לכאורה. בראיית חמאס, מטרת תקופות ההרגעה היא כפולה, ראשית, כדי שלא לתת לישראל עילה להגיב בתקיפות ברצועה, דבר שעלול להביא לערעור יציבות שלטונו שם, ושנית, לנצל את השקט היחסי לתהליכי התעצמות ובניין הכוח, כדי לאפשר לחמאס להגיע לעימות עתידי עם ישראל מעמדה של כוח.

Read this article in English