חמאס - סדר יום אסלאמי ברצועה

<div><font size="2">חמאס ממשיכה במאמציה להכניס את האוכלוסייה ברצועת עזה לתלם ברצוי מבחינתה, ברוח תוכניתה האסטרטגית לכפות בהדרגה תהליכי אסלאמיזציה, עד להפיכתה של הרצועה ל&quot;מדינת הלכה אסלאמית&quot;.</font></div>


שימוש באמצעי התקשורת לצרכי "דעווה" והמאבק על החינוך
על אף המתח המובנה הקיים בין מסורת לקדמה, מצאה חמאס דרך לרתום את החידושים שמביאה עמה המודרניזציה לצורך חיזוק אחיזתה של הדת בקרב האוכלוסייה. קונקרטית, מדובר בניצול הכלים המודרניים, כגון מחשב ואינטרנט, לטובת הפצת ערכי האסלאם וההתקרבות לדת. במסגרת זו, אמצעי התקשורת ברצועה מדווחים על תופעה של שימוש באינטרנט לצרכים דתיים, ובעיקר להפצת "הדעוה" – מערך "הכשרת הלבבות" וההתקרבות לדת, שמפעילה חמא"ס – וכן על שימוש גובר של סטודנטים בפורומים באינטרנט למטרת דיונים בנושאים אסלאמיים ודתיים.

 

לצד האינטרנט גם אמצעי תקשורת אחרים, כגון העיתונות הכתובה, משמשים כבמה לדיון בתחומי מנהגי האסלאם, בדרך כלל באמצעות מדור "אסלאמיאת" (= המדור העוסק בענייני דת האסלאם). כך, בעיתון "פלסטין" שואלת קוראת האם חובה עליה לעטות רעלה תמיד. היא מספרת כי בעת שחיכתה בתור, שהתארך מאוד בקופת חולים, חשה בחום ולפיכך הסירה את הרעלה שעל ראשה. לדבריה, הנשים שהיו סביבה תקפו אותה בכעס ואמרו לה כי היא מביישת במעשה זה את בעלה.

 

ד"ר יונס אלאסטל, חבר באגודת חכמי הדת הפלסטינים, המשמש גורם הלכה מרכזי בחמאס, התייחס לשאלה, והשיב לקוראת מעל דפי העיתון, כי במקרה שהבעל מטיל את מרותו על האישה וכופה עליה לעטות רעלה, עדיף לה להקשיב לו, כי אם לא תנהג כך היא תגרום לה ולנישואיה נזק רב.

 

אלאסטל מזהיר מפני שימוש לרעה ברעלה, כגון לצורך הסוואת הזהות (במקרה של ריגול, למשל), קיבוץ נדבות או הגעה ל"מקומות מתועבים", ובכל מקרה, הוא כותב: משימת אכיפת הרעלה אינה כלל תפקיד המשפחה, אלא תפקיד המדינה, "שבכך היא מסייעת לשמירת המוסריות והצביון בדתי בחברה הפלסטינית".

 

ביטוי נוסף למגמה המתמשכת המתקיימת ברצועה לעיצוב מחדש של תהליכי סוציאליזציה ואינדוקטרינציה של האוכלוסייה, הוא המאבק על החינוך ברצועה. במסגרת זו, החליפה חמאס את תוכנית הלימודים, שהתבססה על תוכנית הלימודים המצרית, בתוכנית חדשה, המעוצבת, לדברי גורמי במשרד החינוך, ברוח "הפרויקט הלאומי הפלסטיני".
ברקע תצוין, הצתת (מאי 2010) מחנה קיץ של "סוכנות הסעד והתעסוקה" של האו"ם (UNRWA) בעיר עזה. בעקבות האירוע, המליצו גורמי חמאס ל-UNRWA לבחון את תוכניות הלימוד במסגרות שלה, ולהתאימן לחברה הפלסטינית, ובכלל זאת לשקול את נושא העסקת מורות בבתי ספר לבנים (= הפרדה בין המינים, ברוח דת האסלאם). במילים אחרות, חמאס רמזה כי גם על UNRWA מוטלת האחריות להצתה, וכי שינוי כמצוין יש בו כדי למנוע את הישנות הדבר.

 

 

 

חכמי דת ברצועה תומכים בשימוש בעונש מוות
עוד במסגרת המאמץ להכשיר את האווירה להכתבת סדר יום אסלאמי, מגייסת חמאס את חכמי הדת ברצועה לתמיכה בהחלת עונש מוות, שחמאס החלה ליישמו בתקופה האחרונה. כך, חכמי הדת המצדדים בשימוש בעונש מוות, טוענים כי עונש המוות יוצר הרתעה ומרחיק את הפושעים משורות החברה הפלסטינית, והוא אף מקל על חייהם של קורבנות הפשיעה. חלקם אף מכתירים את ממשלת חמאס בראשות אסמאעיל הניה, כממשלה הראשונה ברצועה המיישמת את עונש המוות, ולפיכך כממשלה מוסרית יותר "המקיימת את רצון האל".

 

יצוין, כי בשנת 2009 קיבלה הממשלה ברצועה את הצעת התובע הכללי, מחמד עאבד, לנהוג על פי החוק המצרי, הקובע עונש מות על מעשי אונס, ריגול, רצח ושימוש וסחר בסמים. באמצע אפריל השנה, היא הוציאה להורג 2 פלסטינים באשמת שיתוף פעולה עם ישראל, והכריזה על כוונתה להוציא להורג 30 נוספים, שלגביהם קיים פסק דין בעניין זה מחודש מרס. המהלך, שעליו נמתחה ביקורת חריפה בזירה הבינלאומית, זכה, על פי סקרים שפרסמה חמאס, לתמיכה של האוכלוסייה ברצועה. 

 

 

 

סיכום
חמאס ממשיכה בעקביות להכתיב סדר יום אסלאמי ולכפות תהליכי אסלאמיזציה "מלמעלה" על אוכלוסיית הרצועה. אך כדי שלא לקומם נגדה את האוכלוסייה, מקפידה חמאס לעשות זאת בהדרגה , באופן בלתי ישיר ולעיתים תוך רתימת כלים מודרניים לשימושה.
השימוש בטקטיקה זו כבר נותן את אותותיו ברצועה (למשל, בתמיכת האוכלוסייה בשימוש בעונש מוות), ומבטיח כי לאט אבל בטוח, הרצועה תחת שלטון חמאס הופכת לאסלאמית קיצונית יותר ויותר.