20 שנה ל"מבצע שלמה" להעלאת יהודי אתיופיה

בין התאריכים 25-24 במאי 1991 התנהל באדיס-אבבה, בירת אתיופיה, מבצע חשאי רחב היקף, להעלאתם לישראל של כ-15,000 יהודים אתיופיים בבת-אחת.


צילום: Gettyimages

היה זה מבצע מסובך ולא שגרתי, ועל מורכבותו הרבה ניתן ללמוד מעדויות המשתתפים כפי שתיאר אחד המאבטחים את תמונת המצב בשטח: 

         "תארו לכם עשרות אלפי אוהדים המנסים להידחק למשחק גמר ליגת האלופות  באצטדיון הכדורגל המרכזי,  דרך פשפש אחד קטן...".

 

ואכן, אלפי עולים על מיטלטליהם, שהמתינו לפינויים זה כמה ימים, צבאו על גדרות השגרירות באדיס-אבבה, וגדשו את החצר הפנימית בערבוביה ובחוסר סדר מוחלט. הלחץ והדוחק גרמו להפרדת ילדים מהוריהם ולהתעלפויות אחדות. לצורך כניסת העולים לבניין השגרירות לשם מיון ורישום, הוסדר תור ארוך אל מול דלת הכניסה האחת והיחידה.

 

המאבטחים, שעסקו באבטחת השגרירות מחוץ לגדרות, מפני כל תקיפה אפשרית, עשו גם בקרה ופיקוח על הנכנסים, כדי למנוע מגורמים עוינים לנצל את הצפיפות ששררה במקום, כדי לחדור למתקן השמור.
בנוסף, הם שימשו גם כ"סדרנים", שתפקידם להעלות במהירות את אלפי העולים, שכבר מוינו, על אוטובוסים, ולשגרם בשיירות ארוכות לנמל התעופה.

 

Gettyimages

       (צילום: Gettyimages)

 

 

אחת הבעיות "הלא אבטחתיות" הייתה כיצד להכניס את האוטובוסים למתחם ההומה של חצר השגרירות, ומה שחשוב יותר, כיצד להוציאם משם במהירות, מבלי להסתובב בכביש הפנימי והצר, שכן נוכח הצפיפות במקום נוצר קושי אמיתי לתמרון.

 

הפיתרון שנמצא היה הכנסת האוטובוסים – כל אוטובוס בנפרד – בהילוך אחורי, איטי וזהיר עד לפתח המבנה, כאשר המאבטחים מכוונים את הנהגים, שאיש מהם לא הבין ולו מילה אחת באנגלית, באמצעות סימני ידיים בלבד.

 

ההמולה הכללית בחצר השגרירות, כמובן שהוסיפה דאגה למאבטחים, אשר ניצבו לפני ומאחורי האוטובוסים, כשאחדים אף "סייעו" לנהגים לאחוז בהגה, כל זאת כדי למנוע, חלילה, פגיעה אפשרית בעולים, ובעיקר בילדים, שהתרוצצו כל העת סביב.

 

בשלב היציאה ממתחם החצר לכביש הראשי פעלו המאבטחים "להדביק" את האוטובוסים אחד לשני, כדי שלא יוותר כל סדק, דרכו עלולים היו הולכי רגל להשתרבב בינות לאוטובוסים וחלילה להיפגע, או לחסום את ציר התנועה.

 

לאחר היציאה ממתחם השגרירות, ליוו מאבטחים חמושים את שיירות העולים בדרכם מהעיר לנמל התעופה, וכן את העלייה למטוסים.

 

לשמחת הכול, המבצע הסתיים במהירות וביעילות. עובדי השב"כ, כמו גם שאר הכוחות שהשתתפו במבצע, שבו ארצה כשבליבם תחושות סיפוק, התרגשות וגאווה לאומית, על שנטלו חלק באירוע היסטורי של ממש.