אוכלוסיית השב"חים כיעד אטרקטיבי לגיוס לטרור
שב"חים פלסטינים, החודרים לישראל עושים כן לרוב לצורכי פרנסה. לפיכך, שהייתם בישראל מתוכננת לתקופות ארוכות (חודשים ו/או שנים), דבר המאפשר להם היכרות טובה עם שגרת החיים של האוכלוסייה הישראלית, ויכולת התמצאות טובה בשטח.
בנוסף, נוטים השב"חים לפתח את כישוריהם להיטמע בתוך האוכלוסייה הישראלית על ידי אימוץ סממנים חיצוניים כגון: לבוש, תספורת וכד', דבר המקל עליהם להתנהל בשטח ישראל באופן שאינו מעורר חשד.
המאפיינים הנ"ל לצד אורח חייהם בישראל, הכולל ניסיון מתמיד להתחמק מכל מגע עם שלטונות החוק, הופכים את השב"חים ליעד אטרקטיבי לגיוס עבור ארגוני הטרור.
השימוש בשב"חים מאפשר לארגוני הטרור להקים בתוך ישראל תשתית קדמית, המעורה בשטח ומסוגלת להיטמע בו בקלות, והוא תורם להגדלת הסיכויים להצלחת הפיגוע. קונקרטית, משמשים השבח"ים ל:

• איסוף מידע לקראת פיגוע והשתתפות בתכנוננו תוך יכולת הצבעה על יעדים פוטנציאליים, על מתווה מועדף וכן על עיתוי מיטבי.
• סיוע בהחדרת מפגעים, קליטתם והובלתם למקום הפיגוע. זאת, נוכח היכרותם עם מערך הבידוק הישראלי, מודעותם לדרכים עוקפות של מחסומי צה"ל ול"פרצות" בגדר, וכן קשריהם עם מבריחי גבול/וגדר ועם מסיעי שב"חים.
על-רקע זה, ברבים מהמקרים משמשים השב"חים  בעיקר לביצוע תפקידים לוגיסטיים כמתואר לעיל, אך לעיתים הם מעורבים ישירות בטרור.

היתרונות המרכזיים של השבח"ים בעיני ארגוני הטרור הם:
• היכרותם הטובה עם ישראל;
• יכולתם להיטמע בסביבה בקלות;
• קשריהם למבריחים ולנהגי הסעות.
כל אלה מגדילים, מבחינת ארגוני הטרור, את הסיכויים – ומבחינת ישראל את הסיכונים – להצלחת פיגוע טרור.
 מעורבותה של אוכלוסיית השב"חים בפיגועים, לרבות בפיגועי התאבדות בהם נהרגו ונפצעו ישראלים רבים, מוכרת כבר מתחילת ההתקוממות השנייה (החל משלהי ספטמבר 2000). מעורבות זו גברה לנוכח הקשיים של תשתיות הטרור – בעיקר בשומרון – להחדיר מפגעים לתחומי ישראל, מאז השלמת (מאוגוסט 2003) בניית "מרחב החיץ" באזור זה.
בשנים האחרונות עמד מספרם של השב"חים שנעצרו בידי ישראל בגין מעורבות בפעילות טרור על כ-60 עד 100 עצורים בשנה.

תפקידם של מסיעי שב"חים בהחדרת מפגעים/מטעני נפץ לישראל
לצורך החדרת מפגעים ו/או אמל"ח לפיגוע (חגורות/מטעני נפץ) בישראל נעזרת אוכלוסיית השב"חים בנהגי הסעות העובדים ב"קו" שבין איו"ש וישראל. בפועל, קיים מערך היסעים מאורגן ושיטתי, הפועל להברחת שב"חים לשטח ישראל.
מערך זה, הכולל בתוכו נהגים ערבים ישראלים או פלסטינים ממזרח ירושלים (בעלי תעודת זהות כחולה, המאפשרת להם כניסה לישראל) משמש גם כפלטפורמה להחדרת מפגעים, כאשר לעיתים קרובות הנהגים מודעים או חושדים שהם מעבירים מפגעים.

להלן מספר דוגמאות (מני רבות) לפיגועי התאבדות בהם הוסע המפגע בידי מסיעי שב"חים:
• פיגוע התאבדות במדרחוב נווה שאנן בתל אביב (17 אפריל 2006, 9 הרוגים, 60 פצועים).
• פיגוע ההתאבדות בשוק בחדרה (26 אוקטובר 2005, 6 הרוגים, 27 פצועים).
• פיגוע התאבדות סמוך לקניון נתניה (12 יולי 2005, 5 הרוגים, 80 פצועים).
• פיגוע ההתאבדות בשוק הכרמל בתל אביב (1 נובמבר 2004, 3 הרוגים, 32 פצועים).
למרות עונשי מאסר שהטיל בית המשפט על מסיעי שב"חים שהסיעו מפגעים  מתאבדים התופעה נמשכת, קרוב לוודאי נוכח הרווח הכלכלי הגלום בה. זאת, לאחר שבשנים האחרונות הפכה הסעת שב"חים לענף כלכלי משגשג, המניב רווחים גבוהים ו"פטורים ממס", נוכח ההיקף הנרחב של שב"חים פלסטינים המבקשים לחדור לישראל.
הסכנות מבחינת ישראל ברורות. בדוגמה מהתקופה האחרונה נעצר נהג מונית מטירה, שנהג להסיע שב"חים, למרות שהוזהר להפסיק לעשות כן.  הנהג נעצר (סוף מרס 2009) כאשר הסיע במונית שלו 2 שב"חים מקלקיליה, אחד מהם סוחר אמל"ח והשני אחיו של מבוקש חמא"ס צבאי מקלקיליה. 

סיכום
במשך השנים עשו ארגוני הטרור שימוש בשב"חים השוהים בישראל כפלטפורמה לביצוע וקידום פיגועים בתחומי ישראל, זאת. תוך ניצול היכרותם הטובה עם השטח ועם אורח החיים בישראל, ויכולתם להיטמע בסביבה. השב"חים שימשו בעיקר כסייענים העוסקים באיסוף מידע, הצבעה על יעדי פיגוע, והובלת מפגעים ליעדי הפיגוע, אך  לעיתים שימשו כמפגעים בעצמם.
השלמת חלקים נרחבים של "מרחב החיץ" ב-איו"ש, הציבה קושי נוסף בפני ארגוני הטרור להחדרת מפגעים לשטחי ישראל, והפכה את ההסתמכות על שב"חים, ובעיקר על מסיעי שב"חים ל לגורם מהותי בתהליך הוצאת פיגוע בתחומי ישראל. וכך, קשריהם של השב"חים עם מבריחים ועם נהגי הסעות הפכה ל"נקודת חוזק", ובפועל, לכלי חיוני בהחדרת מפגעים ו-אמל"ח לישראל.
מערך ההיסעים של שב"חים, שהפך בתקופה האחרונה לענף כלכלי רווחי ומשגשג, מגביר את פוטנציאל האיום על ביטחונה של ישראל, ומהווה גורם סיכון נוסף. זאת, נוכח "הדרך הקצרה" שבין הסעת שב"חים והכנסתם באופן בלתי חוקי לישראל לבין החדרת מפגעים ו-אמל"ח לפיגועים .