גרף מספר פיגועי התאבדות מתחילת העימות בחתך שנים

פיגועי ההתאבדות הוא מתווה הפיגוע שגרם למספר הגבוה ביותר של הרוגים, ולפיכך נחשב לפיגוע הרג המוני. במהלך העימות היה זה המתווה המועדף על הטרור הפלסטיני, אלא שפעולות הסיכול של ישראל הביאו לצמצום הצלחותיו. במהלך העימות הנוכחי בוצעו 146 פיגועי התאבדות, בהם נהרגו 516 בני אדם. ההרוגים בפיגועי התאבדות מהווים כמעט מחצית (43.8 אחוזים) מכלל ההרוגים במהלך שנות העימות כולו: 1,178 הרוגים.

63 אחוזים מכלל פיגועי ההתאבדות (92 פיגועים) התרחשו עד שנת 2002 (כולל). שנת 2002 הייתה שנת שיא – במהלכה בוצעו 53 פיגועי התאבדות, בהם נהרגו 189 בני אדם. לאחר שנת 2002 החלה מגמת ירידה במספר הפיגועים במתווה זה. זאת, כתוצאה מפעילות הסיכול הישראלית, ובראשה מבצע "חומת מגן", וכן נוכח תחילת בנייתו של "מרחב החיץ", והשלמתו באזור השומרון (בשנת 2004).

כך, בשנת 2003 בוצעו 26 פיגועים (ירידה של 49 אחוזים לעומת שנה קודמת), בהם נהרגו 143 בני אדם, ובשנת 2004 בוצעו 12 פיגועים (ירידה של כ-46 אחוזים), בהם נהרגו 55 בני אדם. החל משנת 2005 מתייצב מספר פיגועי ההתאבדות השנתי על פחות מ-10 פיגועים לשנה (8 פיגועים ב-2005; 6 פיגועים ב-2006 ).

בשנים 2007 ו-2008 בוצע פיגוע התאבדות אחד בכל אחת מהשנים: הפיגוע באילת (29 ינואר 2007, 3 הרוגים) שמפגעיו יצאו מרצועת עזה  לסיני וחזרה לישראל; והפיגוע בדימונה (4 פברואר, אזרחית ישראלית נהרגה).
 ב-2009 לא בוצע אף פיגוע התאבדות.

על חלקו של "מרחב החיץ" בסיוע לסיכול ולצמצום מספרם של פיגועי ההתאבדות ניתן לראות בגרף הבא: התפלגות סיכולים "על הסף" בחתך שנתי, החל משנת 2004 (**סיכול "על הסף" נחשב לסיכול בו תשתית הטרור סוכלה/נעצרה כאשר הייתה כבר במהלך "גלגול" הפיגוע. כלומר, לא בשלב ההתארגנות, אלא לאחר שהפיגוע ו/או המפגע יצאו לדרך). 

גרף התפלגות סיכולים "על הסף" בשנים 2009 – 2004 

כך, בשנת 2004, עמד מספר הסיכולים על כמעט 160 סיכולים בשנה, כאשר מרבית התשתיות ש"גלגלו" פיגועי התאבדות יצאו מאזור שומרון. לאחר השלמתו של "מרחב החיץ" באזור השומרון (כאמור, בשנת 2004) ירד מספר הסיכולים השנתי והוא עומד על ממוצע של כ-46 סיכולים לשנה.
בשנת 2008 שהייתה חריגה במספר הפיגועים, במיוחד מהרצועה, נרשם מספר גבוה יותר של סיכולים – 63 סיכולים "על הסף" בשנה. 
 

הרוגים בפיגועי התאבדות
כאמור, מספר ההרוגים הגבוה ביותר נגרם כתוצאה מפיגועי התאבדות שבוצעו, רובם, בריכוזי אוכלוסייה מרכזיים והומים בישראל.

להלן גרף התפלגות ההרוגים בפיגועי התאבדות בחלוקה לשנים:

גרף התפלגות הרוגים בפיגועי התאבדות בחתך שנים

שנת השיא מבחינת הרוגים בפיגועים התאבדות הייתה שנת 2002 עם 189 הרוגים (ב-53 פיגועים). 
בשנת 2003 – למרות שמספר הפיגועים ירד בחצי (26 פיגועים) מספר ההרוגים נותר גבוה יחסית: 143 הרוגים. רק שנה מאוחר יותר ב-2004 עם ירידה נוספת במספר הפיגועים (12 פיגועים לעומת 26 ב-2003) ירד מספר ההרוגים בפיגועי התאבדות ל-55.
החל משנת 2003 ניכרת ירידה מתמשכת מספר ההרוגים כתוצאה מפיגועי התאבדות, עד להרוגים בודדים בשנים 2008-2007 . ירידה זו משקפת, כאמור, את מאמצי הסיכול הישראלי והקשיים שעמדו בפני מבצעי הפיגועים נוכח השלמת חלקים ב"מרחב החיץ".

פילוח פיגועי ההתאבדות לפי אזורים

גרף התפלגות פיגועי התאבדות בחתך אזור פיגוע מתחילת העימות 

בפילוח פיגועי ההתאבדות בחתך אזור פיגוע ניתן לראות כי מרבית פיגועי ההתאבדות בעימות הנוכחי התרחשו בתחומי "הקו הירוק". סך הכול 69 פיגועים, שהם כ-47 אחוזים מכלל הפיגועים במתווה זה שבוצעו במהלך שנות העימות.

בולט מספרם הגבוה של הפיגועים בשנים הראשונות של העימות: 19 פיגועים בשנת 2001 (54.2 אחוזים מכלל פיגועי ההתאבדות בשנה זו); 26 פיגועים בשנת 2002 (49 אחוזים מכלל פיגועי ההתאבדות בשנה זו) ו-12 פיגועי התאבדות בשנת 2003 (46.1 אחוזים מכלל הפיגועים במתווה זה בשנה זו). 

החל משנת 2004 הסתמנה מגמה של ירידה במספר פיגועי ההתאבדות (כאמור, על רקע פעולות הסיכול של ישראל ובניית "מרחב החיץ"). כך, בשנת 2004 חלה ירידה של 75 אחוזים במספר פיגועי ההתאבדות בתחומי "הקו הירוק" לעומת השנה שקדמה לה (3 פיגועים ב-2004 לעומת 12 פיגועים ב-2003). מגמה זו נשמרה, בדרך כלל, גם בשנים הבאות, למעט שנת 2005, במהלכה בוצעו 5 פיגועי ההתאבדות. בשנים 2007 ו-2008 בוצע רק פיגוע התאבדות אחד בכל שנה, והוא אכן בוצע בישראל (אילת ודימונה, בהתאמה).

בפיגועי התאבדות ב"קו ירוק" נהרגו במהלך העימות 316 בני אדם, שהם 61.2 אחוזים מכלל ההרוגים בפיגועי התאבדות. 302 מההרוגים הם ישראלים: 269 אזרחים ו-33 אנשי כוחות הביטחון, וכן נהרגו בפיגועי התאבדות 14 זרים. 

העיר ירושלים בולטת, אף היא, כאזור שבו בוצעו מספר רב של פיגועי התאבדות בעיקר בשנים הראשונות של העימות. במהלך העימות בוצעו בירושלים 25 פיגועים, שהם 17.1 אחוזים מכלל הפיגועים שבוצעו במתווה זה. בשנת השיא 2002 – בוצעו 13 פיגועי התאבדות בירושלים (24.5 אחוזים מכלל פיגועי ההתאבדות בשנה זו), ואילו בין השנים 2004-2001 בוצעו בין 3 ל-5 פיגועי התאבדות מדי שנה.

באשר למספר ההרוגים – בירושלים נהרגו 173 בני אדם בפיגועי התאבדות (33.6 אחוזים מכלל ההרוגים בפיגועי התאבדות במהלך העימות). מהם 168 הם ישראלים (161 אזרחים ו-7 אנשי כוחות הביטחון) ו-5 זרים. 

החל משנת 2005 לא בוצע פיגוע התאבדות בירושלים (הפיגוע בישיבת "מרכז הרב" במרס 2008 מוגדר כפיגוע הרג המוני באמצעות ירי ולכן לא נמנה כפיגוע התאבדות, ראה להלן). 

באשר לרצועת עזה – מספרם של פיגועי ההתאבדות מצומצם יחסית: בין 3 ל-6 פיגועים בין השנים 2004-2000,  ו-2 פיגועים לשנה בשנים 2006-2005. 10 ישראלים נהרגו בפיגועי התאבדות ברצועה: 3 אזרחים ו-7 אנשי כוחות הביטחון.