דודי נולד ביפו, ביום כ"ב כסלו תש"י, 13 דצמבר 1949, להוריו אליהו ז"ל ורחל, אח לנועם.
בהיותו בן שלוש, עברה המשפחה להתגורר בתלמי-אלעזר.
דודי למד בבתי הספר היסודי "נווה מרחב" ("מרחבים") וכן בתיכון האזורי בפרדס חנה. המשפחה עברה להתגורר בבאר- שבע, שם סיים לימודיו בתיכון.
בשנת 1968 התגייס לצה"ל לחיל השיריון. סיים קורס מש"קים וקורס קצינים.
שירת כמפקד מחלקה בגזרה הצפונית של תעלת סואץ ולחם בקרבות ההתשה.
דודי היה מפקד הטנק האמפיבי הראשון והיה הראשון שהשיטו. סיים שירותו הצבאי כסגן מפקד פלוגה.
עם תום שירותו, החל ללמוד כלכלה באוניברסיטת באר שבע ובמקביל עבד כמנהל עבודה וכמורה בבית ספר בעיר מגוריו.
דודי סיים בהצטיינות את שנת הלימודים הראשונה ועבר להתגורר בתל-אביב, שם המשיך ללמוד כלכלה.
בשנת 1972, נשא לאישה את בחירת ליבו- חני, אותה הכיר עוד מתקופת התיכון ואשר שירתה כקצינת סעד באגודה בה שירת.
באותה שנה הצטרף לשירות הביטחון הכללי לתפקיד עוזר ראש מדור גיוס כוח-אדם.
כמו כן היה "עובד שטח" ביחידה לקביעת התאמה ביטחונית.
עם פרוץ מלחמת יום כיפור התנדב ויצא להילחם עם יחידתו, למרות שאמור היה לצאת לשליחות מטעם השירות.
במלחמה שימש כמפקד מחלקת טנקים באיזור התעלה וקיבל את צל"ש הרמטכ"ל.
כשבוע לאחר פרוץ המלחמה, השתתף בקרב בפריצה הצומת "לקסיקון-טרטור" והוכרז כנעדר.
ההכרזה על מותו נקבעה ביום קבורתו, ט"ו אייר תשל"ד, 7 מאי 1974.
בן 24 היה בנופלו.
הניח אישה שהייתה בחודש הראשון להריונה (בתו- תמר נולדה לאחר שהוכרז כחלל), הורים ואח.

קבור בבית העלמין הצבאי בבאר שבע.


יהי זכרו ברוך