אחרי התשובה המתוחכמת שלי ("לא יודע"), נשלחתי לישון ולהתחיל לעבוד על העניין למחרת בבוקר. מיותר לציין שלא באמת יכולתי לעבוד לבד - אחד מהעובדים ממחלקה אחרת התנדב לעזור לי ובזבז איתי כמה ימים מחייו.
אחרי שבוע היה לנו משהו מודבק ברוק ועובד רק עם רוח דרומית בימים זוגיים, רק שאף אחד לא רצה בו.
אז מצאתי משהו צעיר כמוני שעבד במרחב צפון, שהסכים לקבל הדגמה. יום חמישי אחד, שבועיים אחר כך, הוא התקשר וסיפר שהוא בטוח שיש לו מתאבד בדרך לאן שהוא, והוא רצה שאנסה את המערכת.
ישבנו כל הלילה, אני בתל אביב, והוא בצפון וחיכינו. המנהל שלי, הופיע ב- 12 בלילה והשאיר לי חבילת וואפלות. חוץ מזה היה לי רק נס קפה של עלית. בבוקר קיבלתי נתונים וביצעתי ניחוש מושכל - בדיעבד היה לי מזל. כך או אחרת, אנשי השטח בצפון תפסו את המתאבד על אוטובוס ועצרו אותו. הייתה לו חגורת נפץ בת 5 ק"ג עם אומים ומסמרים. האוטובוס היה מספר תחנות מהיעד שלו, הקניון. הייתה אמורה להיות שם הופעה של קוסם לילדים.

בצהרים ישבתי מבוהל עם אנשים שזיהיתי במעורפל כבכירים מאוד. בתחקיר (תמיד יש תחקיר ללא קשר לתוצאה) ישב שם גם מי שפסל את המערכת והפך למעריץ גדול שלה. אחר כך טובים וחכמים ממני שיכללו את השיטה.

כמה חודשים אחר כך נסעתי סוף סוף לראות את הקניון ואכלתי שם פיצה דלוחה (זה הספיק לי. לא חזרתי לשם). מאז ראיתי דברים דומים שקרו גם לאחרים. לא תמיד ולא בכל יום, אבל ראיתי את זה קורה מספיק פעמים.

זה לא שלא עובדים גם בשיטה הרגילה שבה אנשי השטח מבקשים דברים, מקבלים רבע ממה שביקשו, ועושים איתם דברים מופלאים. ויש גם כישלונות שנגמרים, כמעט תמיד, באובדן חיים.
וזה, נדמה לי, כל ההבדל.

אז יש מתודולוגיות, ספרים וקורסים כאוות נפשך כמעט, ונכון שלא באמת זורקים למים ישר ומיד, אבל בסוף זה הכול מסתכם באדם הבודד, איש איש בתחומו.

אז אני פה בינתיים, מוקף באנשים הטובים ביותר שאפשר. בחוץ מחכים לי מיליונים בפוטנציה ופעם בשבוע אנחנו דנים בסטראט-אפ הגדול הבא באינטרנט או בים או ביבשה. אבל מה זה מיליונים לעומת האוכל פה.