סיפורי עובדים - מערכות מידע

מה קורה במטה לפיתוח מערכות מידע? היכנסו לסיפורי העובדים וגלו - כיצד גויס נ' לשב"כ, על מה ויתר ח' בחייו האזרחיים, על זירת הקרב של ש' התוכניתנית ועל ההתמודדות של מ' עם אתגרים מורכבים...

סיפורו של נ' - ראש צוות במטה לפיתוח מערכות מידע על מבצע הגיוס לשב"כ שמעתי לראשונה ברדיו בבוקר בעת נסיעה לעבודה. מקום העבודה הקודם היה בחברת היי טק בהרצליה פיתוח. תפקידי בחברה היה מנהל QA ובמסגרתו הייתי אחראי על צוות בדיקות התוכנה ועל הטיפול בתוצרי הפיתוח מבחינת בדיקות איכות והערכת מוכנות להעברתם והתקנתם אצל הלקוחות, כולל ביצוע בדיקות באתרי הלקוח.                  סיפורו של ח' – ראש פרויקט תשתיות במטה לפיתוח מערכות מידע הגעתי לשב"כ בשנת 1999. הקשר הראשוני נוצר בעקבות פגישה עם מי שהיה אז ראש המחלקה. לא יכולתי להתעלם מהרושם שהותיר עליי המראיין - בעקבות האמינות, התבונה והאנושיות שהפגין כלפי, גמלה בליבי החלטה לנסות בתקווה שלא אתאכזב. אמרתי כן, מתוך תקווה כי התכונות שאותן הקרין המנהל שפגשתי מרמזות על תכונותיהם של שאר העובדים...                  סיפורה של ש' – תוכניתנית במטה לפיתוח מערכות מידע הפעם הראשונה בה שמעתי על כך שהשב"כ מגייס אנשי תוכנה הייתה בכתבת רדיו ב"גלי צה"ל". נסעתי למקום עבודתי והאזנתי ברדיו ליומן הבוקר והכתבה הראשונה שהוצגה הייתה על גיוס אנשי תוכנה לשירות הביטחון הכללי. התעניינתי מאוד בכך, וכבר בהמשך היום נכנסתי לאינטרנט לבדוק פרטים נוספים. מסתבר שהפרסום על הגיוס היה רחב, ובאתר YNET פורסמה כתבה נוספת שהובילה אותי לשליחת קורות חיים.                  סיפורו של מ' – ר"צ בתחום האינטגרציה במטה לפיתוח מערכות מידע הגעתי לשב"כ כיועץ בשנת 2005 אחרי כ-7 שנים בחברת תוכנה פרטית המתמחָה במתן שירותי ייעוץ לארגונים גדולים. במסגרת עבודתי בחברה התוודעתי לעבודה בארגונים אלו, ובכללם עבדתי מעט גם עם השב"כ.                  סיפורו של א' – ראש צוות פיתוח תוכנה ותשתיות במטה לפיתוח מערכות מידע את דרכי המקצועית התחלתי לפני זמן רב - בסוף שנות השמונים. תחילת העבודה הייתה סוג של הוספת עניין לחיים, חלק בחיים שממלא אותך במטרה, באתגרים וברצון להתקדם. אבל תמיד הייתה הרגשה שמשהו חסר, למרות עניין המקצועי ואהבה אמיתית לתחום העיסוק שבחרתי - מחשבים. עם השנים, הבנתי שבעצם כל הזמן הזה רציתי לתרום את הידע שלי, את היכולת ואת הכוח למטרה אחת גדולה. הרגשתי שאני יכול וצריך לקחת חלק במשימה גדולה - משימה שהיא דרך חיים ולא עוד פרויקט בדרך.