ממבצע "קדש" ועד מלחמת ששת הימים

דצמבר 1963 -

יוסף הרמלין ממונה לראשות השב"כ

ב-31.12.1963 מתמנה יוסף הרמלין לראשות השב"כ, במקומו של עמוס מנור.
הרמלין הצטרף לשב"כ כבר ב-1949 ושימש בתפקידי פיקוד שונים לאורך כל שנות שירותו. ב-1960 התמנה הרמלין לתפקיד סגן ראש השב"כ.
הוא כיהן בתפקיד ראש השב"כ עד דצמבר 1974.
בשנת 1986, לאחר פרשת קו 300, נקרא הרמלין לשוב ולעמוד בראש השב"כ, לשקם את השב"כ ולאחד את השורות. הרמלין חזר ושירת שנתיים נוספות כראש השב"כ.

מאי 1960 -

במבצע משותף של המוסד והשב"כ נלכד הפושע הנאצי אדולף אייכמן

לחץ להגדלה

אדולף אייכמן, ראש אגף המבצעים של ה-S.S פעל להפעלת התוכנית הנאצית להשמדת יהודי אירופה. אייכמן נמצא אשם ונגזר עליו דין מוות, הראשון והיחידי בתולדות מדינת ישראל.

מהלך המבצע
בשנת 1959 מתקבלת במוסד ידיעה לפיה הפושע הנאצי אדולף אייכמן חי בבואנוס-איירס, תחת השם ריקרדו קלמנט. חוקר מיוחד שנשלח על ידי ראש המוסד, איסר הראל, לארגנטינה מאתר את קלמנט ועל סמך הנתונים שנאספים, מגיע להערכה כי אכן מדובר באייכמן. בעקבות כך מחליט ראש המוסד לשגר צוותים מבצעיים לבואנוס-איירס לאסוף מודיעין מבצעי, ללכוד את אייכמן ולהעביר אותו לישראל. הצוותים המבצעיים, ובמיוחד הצוות שביצע את חטיפת אייכמן, הורכב רובו ככולו מאנשי שב"כ.
קלמנט-אייכמן נחטף ב-11 מאי 1960 והוחזק בדירה מבצעית בבואנוס-איירס. בחקירה המוקדמת שנערכת במקום מתגלה מעל לכל ספק כי מדובר באייכמן.
אייכמן הוטס לישראל במטוס "אל-על" שהטיס את שר החוץ, אבא אבן, לחגיגות 150 שנה לעצמאות ארגנטינה. עם נחיתתו בישראל, ב-22.5.1960 נעצר אייכמן.

משפטו נפתח במרץ 1961, לאחר שהורשע בדין הוא נדון למוות ונתלה ב-1.6.1962.

ינואר 1958 -

השב"כ מקבל את האחריות על אבטחת אישים

בעקבות אירוע השלכת רימון על ידי משה דוויק (מעורער בנפשו) בכנסת, באוקטובר
1957 , אירוע בו נפצעים ראש הממשלה דוד בן גוריון והשרים משה חיים שפירא וגולדה מאיר, מוטלת על השב"כ האחריות על אבטחת אישים ומוקמת היחידה לאבטחת אישים.

עד אז נוהלה אבטחת בן-גוריון במשותף ע"י שב"כ ומשטרת ישראל. ועדת החקירה הפרלמנטרית שבדקה את האירוע גילתה כי אין גוף האחראי בצורה ברורה לנושא אבטחת אישים.

ראו בנושא גם: היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות.

מרץ 1957 -

סוף "עידן המחתרות"

בעקבות רצח ד"ר ישראל קסטנר (מרס 1957), מעצרם ושפיטתם של המעורבים ברצח, נחשפה המחתרת הטרוריסטית האחרונה של ראשית שנות המדינה.
האירוע מהווה ציון דרך של סוף "עידן המחתרות" וסיום עידן הדומיננטיות של הטיפול בענייני פנים בעבודת שב"כ. סביב אירוע זה גם נחשפה בפומבי לראשונה עובדת קיומו של שב"כ.

קסטנר הואשם בשנת 1953 על ידי מלכיאל גרינוולד, בשיתוף פעולה עם הנאצים בהשמדת יהודי הונגריה בזמן מלחמת העולם השנייה, אך ב-1958, קבע בית המשפט העליון כי קסטנר לא שיתף פעולה עם הנאצים.

אוקטובר 1956 -

השב"כ מסייע במבצע "קדש"

השב"כ משתתף ב"מבצע קדש", ומסייע לצה"ל בפעילות נמרצת לסיכול טרור וריגול ערבי ברצועת עזה עד לפינוי השטח ב-1957.

אפריל 1956 -

השב"כ מסכל ריגול מזרח אירופאי 1956 -1967

לחץ להגדלה

משנת 1956 ועד לשנת 1967 הופך תחום סיכול הריגול של המודיעין המזרח-אירופי לנושא המרכזי בטיפולי השב"כ. במהלך התקופה נחשפים מספר סוכנים של ארגוני מודיעין מזרח אירופיים, בישראל.
• זאב אבני (גולדשטיין), עובד משרד החוץ, נחשף ונעצר באפריל 1956, לאחר ששימש סוכן של המודיעין הסובייטי. אבני, קומוניסט מאמין, ששימש כסוכן המודיעין הסובייטי בשוויץ בתקופת מלחמת העולם השנייה, התקבל לעבודה במשרד החוץ בשנת 1950. אחרי חשיפתו הוא נידון ל-14 שנות מאסר.
• באוקטובר 1956 נחשפת רשת ריגול המופעלת על ידי המודיעין הפולני.
• לוי לוי, סוכן מודיעין פולני שהוחדר לשב"כ בשנת 1950, נחשף בפברואר 1958.
• אהרן כהן, מזרחן תושב קיבוץ שער העמקים, נחשף כסוכן המודיעין הסובייטי באוקטובר 1958.
• ישראל בר, פרשן צבאי, סגן אלוף לשעבר בצה"ל שהועסק כהיסטוריון במשרד הביטחון נעצר במרץ1961 כסוכן של המודיעין הסובייטי (ראו בנושא פרשיית ישראל בר).
• א.ס., סוכן מוחדר של המודיעין הרומני, נעצר במרץ 1965.