הפעילות העוינת לא נעלמה, אבל תרומתו של השב"כ לביטחון המדינה והציבור, ולצמצום משמעותי של פגיעות בנפש, זוכה להערכה רבה במערכת הביטחון ובציבור הרחב. השירות ועובדיו ממשיכים לשמש לעם "מגן ולא יראה" (סיסמת השירות).
חוק השב"כ עוסק בהסדרת ארבעה עניינים מרכזיים
1. ההיבט המוסדי - מעמד השב"כ ואופן קביעת סמכויותיו, כפיפותו לממשלה, מעמד ראש השב"כ.
2. ההיבט התפקודי - ייעוד השב"כ, תפקידיו, סמכויות כלליות הנתונות לו (לרבות הסמכות לבצע חקירות), סמכויות סצפציפיות הנתונות לו (לרבות - סמכויות חיפוש, קבלת נתוני תקשורת, קביעת התאמה בטחונית).
3. היבט הפיקוח והבקרה - מעמד המבקר הפנימי, חובות דיווח עיתיות לכנסת, לממשלה וליועץ המשפטי לממשלה, חובת אישור ע"י גורמים חיצוניים של תקנות, כללים והוראות, כינון מנגנון השגה חיצוני בנושא קביעת התאמה ביטחונית.
4. הוראות שונות הנגזרות ממאפייני הפעולה הייחודיים של השב"כ - מעמד התחקיר הפנימי, סייג לאחריות עובד השב"כ או הפועל מטעמו, הגבלות על עובדי השב"כ בתקופת עבודתם ולאחריה, הוראות בדבר סודיות.
מכוח חוק השב"כ הותקנו ע"י ראש הממשלה תקנות בתחומים שונים בהם עוסק החוק.
התקנות הינן פומביות.
מעבר לתקנות נקבעו הוראות, כללים ונהלים בתחומים שונים - כל אלה הינם נורמות פנימיות שאינן מפורסמות לציבור
